|
תפילה
ושכרה בצידה
(המלצה
לחודש אייר
תשס"ב)
מאת:
ראובן גפני
השכונה:
'בית יעקב'
בית
הכנסת: 'בית
יהודה', רח'
אבישר. (אין
צורך במספר)
נוסח:
אשכנזי
למהדרין.
לא
לעיתים
קרובות
יודעים אנו כי
מלבד עצם השכר
על התפילה
שאנו מתפללים
בציבור, זכאים
אנו לשכר נוסף.
ואולם, זהו
המצב הפוקד את
המתפללים
המגיעים
בלילות השבת
או בבוקרה
לבית הכנסת
האשכנזי
הזעיר 'בית
יהודה', הממוקם
ברחוב אבישר
מאחורי שוק
מחנה יהודה.
שכן
זאת לדעת: כל
הסיכויים כי
אם תחליטו
לעשות את
תפילתכם ב'בית
יהודה' תמצאו
עצמכם נמנים
על עשרת
המתפללים
הבודדים
המתפללים
בבית הכנסת,
וכך תזכו לשכר
אף על עצם
השלמת המנין.
סיפורו
של בית הכנסת
משקף נאמנה את
סיפורה של
השכונה
בטבורה הוא
ניצב, סיפור
שאינו יכול
להיות מוגדר
כהצלחה.
שכונת
בית יעקב (רח'
אבישר, רח'
הדקל, וסביבתם)
נוסדה במקורה
כאחת השכונות
הראשונות
שמחוץ לחומות
ירושלים. היתה
זו שכונה קטנה,
אשר למרות שמה,
המעיד כי
נרשמו
למגורים בה
שבעים איש, (בית
יעקב=שבעים, על
פי ספר בראשית)
לא הצליחה
למשוך אליה
לבסוף יותר
ממשפחות
בודדות. הסיבה
העיקרית לכך
היתה הריחוק
הגיאוגרפי
היחסי מן העיר
העתיקה, ריחוק
שהרתיע לא מעט
מן התושבים
הפוטנציאליים.
אגב, כתוצאה מן
הריחוק הרב מן
העיר העתיקה,
הוחלט במקור
כי יש לקרוא
בבית הכנסת את
מגילת אסתר בי"ד
באדר, ולא בט"ו,
כמו בכל
ירושלים.
בית
הכנסת הוקם
בשנת 1876, מעט
אחרי ייסודה
שלך השכונה
עצמה. שמו הוא 'בית
יהודה', על שם
הנדבן שתרם את
הכסף להקמתו,
נדבן המונצח
אף על אבני
ההקדשה
הקבועות מעל
הכניסה לעזרת
הגברים.
ואולם,
מאז 1876 עבר לא
מעט זמן,
והשכונה יצאה
מבדידותה
הראשונה
והתעטפה מעטה
של שכונות
קטנות צפופות
שנבנו סביבה.
אלא שרוב
השכונות
סביבה נבנו על
ידי בני עדות
המזרח
וספרדים
ירושלמיים,
וכך נותרה
שכונת 'בית
יעקב' כאי
אשכנזי קטן
ומאובק, אי אשר
כל מתפלל נוסף
בבית הכנסת
מסייע לשפוך
מעט אור עליו,
באחרית ימיו.
תחילה
יתמהו
המתפללים
המעטים מהיכן
צצו אורחים
בבית הכנסת,
אולם לאחר
שיתרגלו
לנוכחותכם,
תזכו ליחס
נעים במיוחד,
אף במהלכה של
הדרשה הקצרה
הנישאת בליל
שבת לפני
מעריב.
במידה
ותמצאו את
הזמן לכך,
תוכלו להביט
בארבע
הציורים
התלויים בבית
הכנסת,
והמתארים
ארבע אתרים
מקודשים
ליהדות בארץ
ישראל. ציורים
אלו, ככל הנראה,
צוירו על ידי
האמן
הירושלמי
הנודע יצחק בק,
לפני כמאה
שנים. בעברו של
בית הכנסת, אני
נזכר תוך כדי
כתיבה, נכתב אף
פרק מלחמתי
אחד, כאשר נוסד
לצד ארון
הקודש 'סליק'
לנשק, ששימש את
המחתרות
השונות.
אכן,
לא חוויה
ירושלמית
רגילה, אולי לא
תמיד מרנינה,
אולם ייחודית,
ובעלת חשיבות
מרובה.
ציון
: 8
בסולם זג.
(תגובות
והערות: ongafni@hotmail.co.il
)
|
