|
מחצרו
של הסולטן
לשכונת מקור
ברוך
בית
הכנסת 'יגל
יעקב', לעדת
יהודי
מונסטיר
מאת
ראובן גפני
המקום:
שכונת מקור
ברוך, רח'
אלפנדרי. (אין
צורך במספר,
בית הכנסת
בולט על פני
שאר בתי
המגורים
הקטנים.)
כיצד
להגיע: רח'
אלפנדרי הוא
רח' המקביל
לרחובות רש"י
ופינס הרחבים
ממנו, ומצוי
ביניהם.
נוסח
תפילה: כיום-
ספרדי רגיל.
בעבר-
מונסטירי.
ובכן-
מהי העדה
המונסטירית
בכלל ?
אינכם
הראשונים
לתהות. מעטים
יודעים לספר
כי זוהי עדת
היהודים
יוצאי העיר
המקדונית 'ביטולה',
שנקראה בעבר
גם מונסטיר.
בעיר זו ישבו
יהודים עוד
טרם גירוש
ספרד, ואולם
לאחר הגירוש
הגיעו אליה
יהודים רבים
נוספים, אשר
הקימו שני בתי
כנסת, אחד
ליוצאי ספרד,
והשני ליוצאי
פורטוגל.
לקראת סוף
המאה התשע
עשרה, ירדה
העיר מרבים
מנכסיה
הכלכליםם,
והיהודים
הרבים שבה
החלו לחפש
פתרונות
אחרים למקום
מגוריהם.
מעטים
עלו לירושלים,
והקימו ברובע
היהדוי בית
כנסת קטן
ואינטימי,
שהיה כולו
בנוי עץ. בשנת 1932,
ככתוב על השלט
התלוי בפתח
בית הכנסת, עבר
בית הכנסת
לשכונת מקור
ברוך, שהיתה
באותן השנים
עוד צעירה מאד.
שנים
רבות חיו
והתגוררו
סביב בית
הכנסת יהודים
רבים ממוצא
יוגוסלבי
ומקדוני,
והתפללו בבית
הכנסת אותו
ייסדו. אלא
שבשנים
האחרונות
התפזרו
משפחותיהם של
העולים לשעבר
לכל עבר, וכיום
זהו בית כנסת
ספרדי רגיל
כמעט לחלוטין.
מראהו
של בית הכנסת
נאה עד מאד,
והוא בנוי
באופן סימטרי.
לאחרונה שופץ
באופן כללי,
וכך הופכת
השהות בו
לנעימה באופן
מיוחד. כך
נוספה גם
המרפסת בחזית,
עליה ניתן
לנפוש בקריאה
בתורה ארוכה
יתיר על המידה...
בתוך
בית הכנסת
בולטים כמה
פריטים: ראשית-
אבני ההקדשה
הגדולות,
המספרות כי
בשנת 1943, בחודש
ניסן, הושמדה
כמעט כל קהילת
מונסטיר שלא
עלתה ארצה,
במחנות
ההשמדה. עד
היום, בערב ראש
חודש ניסן (שהרי
בניסן עצמו
אין מתענין),
נערכת בבית
הכנסת כל שנה
אזכרה לנספים
בשואה בין בני
מונסטיר
ומקדוניה.
מעבר
לאבני ההקדשה,
ולסמלי שנים
עשר השבטים
הסטנדרטיים
למדי, בולטים
במראם מנורת
המאור
המרכזית,
התלויה מעל
הבימה, ומשמשת
כיום כמנורה
חשמלית ולא
מנורת שמן, כפי
שהיתה בעבר,
ושעון מרשים
במיוחד הניצב
בצידו הימני
הקדמי של בית
הכנסת. סיפור
מיוחד עומד
במקור הגעתם
של המנורה
והשעון לבית
הכנסת: יש
הגורסים כי
היתה זו מתנתו
של הסולטן
התורכי עבדול
חמיד לאחד מן
היהודים
באיסטנבול,
כאות תודה על
סיועו
בנושאים
שונים. היהודי,
כך על פי
הסיפור, שלח את
המתנות
לירושלים, ובה
הוחלט על פי
הגרלה כי
ישוכנו בבית
הכנסת
המונסטירי.
סיפור אחר
טוען כי הם
הוענקו
ליהודי
מונסטיר
היישר מן
הסולטן, שכן
אחד מיהודי
העיר הציל
בשעתו את
הסולטן
מהרעלה בעת
שביקר
במונסטיר,
לאחר שחלם
בלילה כמה
פעמים כי
מישהו מנסה
להרעיל את
הסולטן,
והזהיר את
הסולטן על
הסכנה מבעוד
מועד.
מהו
הסיפור
האמיתי? אין
לדעת. ואולם
בכל בית כנסת
בו חבויים
סיפורים כאלו,
הידועים היום
בעיקר לזקני
העדה הפזורים
בכל העיר,
ואולי אף
לגבאי הוותיק,
דומני שיש טעם
ועניין לבקר
לפחות פעם אחת.
על
הסיפורים,
האינטימיות,
והחידתיות
ההיסטורית-
9
בסולם זג
(תגובות
והערות: ongafni@hotmail.co.il
)
|
